עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow נטל הראייה
נטל הראייה

נטל הראייה

ס' 41 לפקודת הנזיקין מונה שלושה תנאים מצטברים שהתובע צריך להוכיח:

 1. לתובע לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת את הנסיבות שהביאו לאירוע בו ניזוק.

2. הנזק נגרם ע"י נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו.

3. אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.

במידה וחברת הביטוח מקיימת את שלושת התנאים, נטל הראייה עובר לחברת פולקסוואגן. סוג הנטל המועבר: נטל השכנוע- הנטל העיקרי שבו על בעל דין לשכנע את ביהמ"ש כי יסודות העוולה התרחשו. נטל ראייה נטל משני לעומת זאת- זוהי דרך להוכיח את נטל השכנוע ע"י סיפוק ראיות תומכות.

1. תנאי זה מבטיח שהנתבע יכול לספק אינפורמציה ולמנוע החלטות מוטעות של

ביהמ"ש[1].זהו תנאי ברור לכאורה עד שאין צורך לפרשו[2]- נראה שלחברת הביטוח לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת את הנסיבות שהביאו לפתיחת האייר בגס שגרמו לפציעתו הקשה של משה. ע"פ הס' נראה שהמועד הרלוונטי  לבחינת ידיעתו של התובע מה היו הנסיבות שגרמו לאירוע הנזק, הוא מועד התרחשות מעשה הנזיקין[3]. עם זאת, מופעל הכלל מקום בו נותרו פרטי ההתרחשות המזיקה עלומים גם במהלך המשפט. ואכן, המועד המתאים לבחינת קיומו של התנאי הראשון הוא דווקא המועד בו נדרש התובע להוכיח את יסודות תביעתו. אם "נמשכת" אי-הידיעה ממועד התרחשות מעשה הנזיקין ועד למועד זה, יבקש התובע להסתייע בכלל הראיות הקבוע בהוראת ס' 41 לפקודה[4].

2. המבחן הראוי לקיומה של שליטה איננו מבחן טכני-פורמאלי המבוסס על חזקה מלאה, רצופה ובלעדית בנכס המזיק, אלא מבחן ענייני מעשי, הבוחן אם זיקתו המיוחדת של הנתבע לנכס המזיק מעידה על היותו בעל היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה[5] .לשון הפקודה איננה מחייבת "שהשליטה על הרכוש חייבת להיות רצופה ויחידה"[6] די בשליטה אפקטיבית[7]- ניתן לומר שחברת פולקסוואגן היא בעלת היכולת הטובה ביותר למנוע את התרחשות התאונה ולכן היא בעלת השליטה ברכב. לגבי מועד השליטה מבחינת שיקולי המדיניות המועד הרלוונטי הוא מועד ההתרשלות מכיוון שהרעיון להפחית התרשלויות ולא רק להקל עם התובעים. ישנן בפסיקה שתי אפשרויות: מועד ההתרשלות; מועד קרות התאונה. הש' מצא וברק בדעת רוב קבעו שיכולת השליטה צריכה לנבוע מהסוג וההיקף של החזקה שיש לנתבע בנכס במועד הרלוונטי, לפי העניין- למעשה ההתרשלות או להתרחשות הנזק, כמו כן קיבלו כממצא פוזיטיבי שהדיירים לא השתמשו בהנעה ידנית, שעה שהוכח ע"פ מאזן הסתברותי שלילת התערבות צד ג', די בכך לצורך קיום בלעדיות השליטה [8]. מאידך, ע"פ דעת המיעוט של הש' בך ניתן לטעון שתנאי השליטה אינו מתקיים בענייננו מכיוון שלא הייתה בלעדיות בשליטה לחברת פולקסוואגן ולכן אינה התרשלה-חברת פולקסוואגן יכולה לטעון שמרגע שהרכב יצא מן הנמל למשה הייתה שליטה עליו והייתה לו גישה וייתכן שהוא גרם לתאונה כשהדגש הוא על מועד התאונה. גם לפי הגישה האחרת שהשליטה צריכה להיות קיימת בעת ההתרשלות המשוערת, ניתן לומר שכשחברת פולקסוואגן הציגה דו"ח שנערך לפני שהרכב יצא מהחברה שמציין שמערכת הבלמים נבדקה ונמצאה תקינה, זהו אינדיקציה לכך שאופן או מועד היווצרות הפגם לא אירעו לפני התאונה[9].

3. מאזן הסתברויות- גבולותיו של התנאי השלישי נמתחים בין הסיטואציה הראייתית בה מצויות ראיות שדי בהן כדי להטיל על הנתבע את הנטל להוכיח כי לא היתה התרשלות באותו מקרה, לבין המקרה בו אין די ראיות אף כדי להוכיח כי אירוע הנזק מתיישב יותר עם התרשלות מאשר עם נקיטת אמצעי זהירות סבירים[10]. המומחה מטעם חברת פולקסוואגן ציין שהחברה היא פירמה רצינית שרכביה ידועים באיכותם ובבטיחותם ושמס' המקרים בהם נפתחו האייר בגס במכוניות אלו, בלא שהייתה בלימת חירום, הוא מועט מאוד ביחס לרכבים מסוגים אחרים והמקרים הם נדירים. בנסיבות מסוימות עשויה נדירות האירוע להוות סימן וראייה להתרשלות בהצטרפות לנסיבות אחרות של המקרה. אלא שלעתים, קיומם של סיכונים בלתי נמנעים כתוצאה מהטיפול, גם אם הסיכוי להתממשותם נמוך, עשוי להתיישב גם עם אפשרות שאינה מלמדת על רשלנות[11].  אולם, ע"פ שני מומחי הצדדים נראה שמתוך כלל מקרי הנזק הרוב מתיישבים עם התרשלות חברת פולקסוואגן- ע"פ מומחה מטעם חברת הביטוח ב-70% מהמקרים נמצא שהתרשלות כלשהי של חברת הרכבים גרמה לליקוי ברכב, ואילו ע"פ מומחה מטעם חברת פולקסוואגן ב- 65% מהמקרים ( החיבור בין 30% מקרים שאירעו בשל תקלה בבלמים ובין 35% מקרים שאירעו בשל תקלה בקשר בין מערכת הבלמים לבין מנגנון האייר בגס) נמצא שהתרשלות כלשהי גרמה לליקוי. ככלל, אין התחשבות בהסתברות סטטיסטית[12] וייתכן שביהמ"ש לא יתחשב בנתונים הסטטיסטים הנ"ל. לצורך קביעת תנאי זה ביהמ"ש לא מקבל את כל הראיות. ישנן שלוש חלופות:

 א. ראיות שמביא התובע בלבד[13]- יש להניח שחברת פולקסוואגן התרשלה שהרי חברת הביטוח הביאה ראיות לכך שאיש לא נגע ברכב במהלך ההובלה ולכך שמשה קיבל את הרכב לידיו בדיוק כמות שהוא יצא מהחברה.

ב. ניתן להתחשב בחלק מראיות הנתבע, אולם רק בכלליות שנוגעות לגבי הסתברות כללית של הנזק, ולא ספציפיות שבאות לשלול את התרשלותו[14]- חברת פולקסוואגן תטען שיש להתחשב בראיות שלהן ע"פ הנתונים הסטטיסטים שהמומחה מטעמם הציג.

ג. ראיות התביעה וההגנה. הש' ריבלין דוחה זאת משום שנוצרת זהות בין הוכחת התנאי השלישי והוכחת התביעה- הכרעה ברשלנות[15].

  
העברת נטל הראייה מכוח הפסיקה :

קיימים שני כללים שפותחו ע"י הפסיקה ,שעה שהם מתקיימים הנטל עובר לנתבע:

1. יש ראיות נסיבתיות שהנתבע התרשל[16]- ניתן לומר כי קיימות ראיות נסיבתיות שחברת הביטוח הציגה (איש לא נגע ברכב במהלך ההובלה; משה קיבל את הרכב בדיוק כפי שיצא מהחברה; ע"פ דו"ח בוחנת התנועה המשטרתית לא היו סימני בלימה על הכביש) ולכן נטל הראיה ולא השכנוע עובר מחברת הביטוח לחברת פולקסוואגן[17].

2. התרשלות בשמירת ראיות (נזק ראייתי)- בהנחה שבהמ"ש יחליט שחברת פולקסוואגן התרשלה במידע- ייתכן שהחסירה מידע, נתונים או דוחות נוספים שהיו ברשותה, במקרה זה יעבור נטל השכנוע אליה[18].

התוצאות האפשריות של המשפט

במידה וחברת הביטוח תקיים את כל שלושת התנאים של ס' 41 לפקנ"ז, יעבור נטל השכנוע לחברת פולקסוואגן. העברת נטל השכנוע משמעותה כי אם בסוף שלב הראיות של שני בעלי הדין מאזן ההסתברות הוא מעוין, הרי עדיין יחויב הנתבע בנזיקין, משום שלא הרים את נטל השכנוע שהועבר אליו מכוח הכלל "הדבר מעיד על עצמו"[19]. בשלב העברת הנטל מותר להתחשב בראיותיו הקונקרטיות- ייתכן שבהמ"ש יתחשב בכך שמערכת הבלמים של הרכב נמצאה תקינה ע"פ דו"ח בדיקה שגרתית שנערך לפני שהרכב יצא מהחברה, ובכך שדו"ח בדיקה שנערך לאחר התאונה לא הצביע על תקלה כלשהי במערכת הבלמים[20].

אם בסוף הספק שקול, חברת פולקסוואגן תפסיד. שתי דרכי הוכחה פתוחות בפני חברת פולקסוואגן[21]:

א. להוכיח באופן פוזיטיבי מה גרם לנזק ושזה לא נבע מהתרשלותו.

ב. להוכיח ע"פ מאזן הסתברויות שנהג בזהירות.

קיימים שיקולי מדיניות לגבי השאלה מדוע ראוי להעביר את הנטל כלפיי הנתבע:

1. השוקל הטוב- סביר להניח שהנתבע הוא השוקל הטוב, שכן הוא בעל השליטה בנכס ברוב המקרים הוא בעל מידע רב יותר.

2. תמריץ להספקת אינפורמציה- ביהמ"ש מעוניין שהצד בעל המידע העודף לגבי נסיבות האירוע יתומרץ לספקו. שעה שהנטל לא עובר אין תמריץ לחשוף מידע.

3. הרתעה- שאיפה למזער תאונות רשלניות, במצבים בהם לנתבע יש שליטה לגבי מה שקרה הוא השוקל הטוב, יכול למנוע את התאונה בזול ואם הנטל לא עובר יש הרתעת חסר.

 
 משרד עורכי דין - ד"ר דוד סער
 
 נטל הראייה - מקורות
 
 
 


[1] ע"א 206/89 רז נ' בית חולים אלישע בע"מ, פ"ד מז(3) 805, 817-818 (להלן: עניין רז).

 [2] ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, 557. (להלן: עניין שטרנברג).

[3] ע"א 377/85 נעים נ' משרד החינוך והתרבות, פ"ד מב(1) 153.

[4] עניין שטרנברג, לעיל הערה 2 בע' 557-558.

[5]  ע"א 241/89 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ נ' הינדלי, פ"ד מט(1) 45, 80 (להלן: עניין ישראליפט).

[6] ע"א 675/62 גיספן נ' אליצור, פ"ד יח(3) 165, 169.

[7] עניין ישראליפט, לעיל הערה 5 בע' 87.

[8] שם, בע' 85-86.

[9] שם, בע' 62-63.

[10] עניין שטרנברג, לעיל הערה 2 בע' 560.
[11]שם, בע' 563-564.
[12]שם, בע' 556.

[13] ע"א 1146/99 קופת חולים כללית ואח' נ' מוטי סולן , פ"ד נה(4), 898 , 905-906 אנגלרד (להלן: עניין סולן); עניין שטרנברג, לעיל     הערה 2 בע' 562-563 ריבלין.

[14] עניין סולן, לעיל הערה 12 בע' 909-910.
[15] עניין שטרנברג, לעיל הערה 2 בע' 561-562.

[16]עניין ישראליפט, לעיל הערה 5 בע' 88-89; עניין רז, לעיל הערה 2 בע' 812.

[17] שם, בע' 83 (השופט מצא); ע"א 6160/99 דרוקמן נ' לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 127.

[18] עניין שטרנברג, לעיל הערה 2 בע' 552-553.
[19] עניין סולן, לעיל הערה 12 בע' 905-906.
[20] עניין ישראליפט, לעיל הערה 5 בע' 70.
[21] עניין סולן, לעיל הערה 12 בע' 911.

 
Free Joomla Templates