עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין
סיבתיות עובדתית ומשפטית

כללי


תובע אינו זכאי לפיצוי בשל נזק שסבל אלא אם כן הוכחה הזיקה הסיבתית הנדרשת בין אשמו של המזיק-הנתבע לבין נזקו של התובע (סעיף 64 לפהנ"ז). לזיקה סיבתית זו שני מרכיבים מצטברים. המרכיב האחד – זיקה סיבתית עובדתית בין האשם לנזק. המרכיב האחר – זיקה סיבתית משפטית בין האשם לנזק. במרכיב הזיקה המשפטית ראוי להבחין בין הזיקה הנדרשת בין האשם לנזק ראשוני (נזק 1), לבין הזיקה הנדרשת בין האשם לנזק המתפתח מתוך הנזק הראשוני (נזק 2). הסוגיה האחרונה, ידועה כשאלת "ריחוק הנזק" (סעיף 76 (1) לפהנ"ז). שאלת הנטל המוטל על הניזוק "להקטין את נזקו" שייכת גם היא לסוגיית היקף הנזק.


סיבתיות עובדתית


המבחן המרכזי בבחינת קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין אשם לבין נזק נתון הוא מבחן "הסיבה בלעדיה אין" – מבחן ההכרחיות (but for). מה קובע מבחן זה? במצבים הבאים יישום המבחן כפשוטו יכול שיוביל לתוצאות בלתי רצויות. במקרים אלה נדרשים בתי המשפט לפתרונות יצירתיים המעוררים לעיתים קושי:


ריבוי גורמים - נזק מאוחר הבולע נזק מוקדם. יש ונזק הנגרם בעוולה "נבלע" מאוחר יותר על ידי נזק גדול יותר (חננשוילי). מהי הבעיה שיוצר במקרים אלה מבחן ההכרחיות? מה נפסק לעניין זה בחננשוילי? פתרון אחר לבעיה הוא מבחן הדיות (sufficiency) - ראו פס"ד ועקנין. מהו פתרון זה?
ריבוי גורמים – אחריות קולקטיבית. מהו הדין כאשר ידוע כי הנזק נגרם עובדתית על ידי גורם אחד מתוך קבוצת גורמים "חשודים", אך אין יודעים את זהותו של גורם זה? האם ניתן ורצוי להטיל אחריות קולקטיבית? מתי? מה נפסק לעניין זה בפס"ד עמיר? כיצד נתמודד עם בעייתה של צרכנית שנטלה תרופה ששיווקו 300 יצרנים ואין יודעים את תרופתו של מי נטלה?


ריבוי גורמים – זכאות קולקטיבית. מהו הדין כאשר מזיק גרם בעוולה מחלה לניזוק מסוים מתוך קבוצת חולים, אך אין יודעים מי מהקבוצה לקה במחלה עקב העוולה ומי עקב גורמים אחרים (חולי אסטמה באזורי זיהום)? האם יחויב המזיק לפצות חלקית את כל החולים (קרישוב)?


הסתברות נמוכה מ – 51% - תיאוריות של סיכון. לעיתים ההסתברות שאשם הנתבע הוא זה שגרם עובדתית לנזק נמוכה מזו הנדרשת על פי מאזן ההסתברויות. האם ומתי ניתן במקרים אלה "לחלק את הנזק" בין הצדדים על פי מבחנים סיבתיים של הסתברות וסיכון? ראו בעניין זה את פס"ד מלול, שערי צדק וגולן.


ריבוי גורמים – חוסר יכולת לחלק נזק נתון בין גורמים בני אשם לגורמים אחרים. לעתים מזיק וגורם נוסף ללא אשם גורמים בנפרד נזקים שונים המתמזגים לנזק אחד—אשר לא ניתן לומר מה חלקו של כל גורם בנזק. מה נפסק לעניין זה בנגר? מה הדין כאשר אדם ננשך על ידי קבוצת כלבים אשר חלקם כלבים שוטים ללא בעלים? ראו לעניין זה גם את עניין גולן.


נזק ראייתי (פן מהותי) – מקורן של רוב בעיות הסיבתיות העובדתית שנדונו לעיל הוא באי ודאות באשר לגרימה: מי מבין חברי קבוצה גרם לנזק? מי סבל נזק? מהו חלקו של פלוני בנזק? ראינו את הפתרונות השונים שנתפרו לסוגיות אלה (הפיכת נטל, סיכון). טענה השנויה במחלוקת היא שניתן לפתור בעיות אלה באמצעות פיתוח עוולת הרשלנות ויצירת עוולה המטילה אחריות בשל גרימת נזק ראייתי. המחלוקת נסובה סביב גבולותיה וערכה המוסף של דוקטרינה זו. ראו (רשות): פורת ושטיין "נזק ראייתי, ביקורת ותגובה לביקורת" משפטים כט (תש"ס) 315 ואילך, וכן רע"א 935/95 פילבר נ' המרכז ברפואי שערי צדק, פ"ד נד (2) 529.


הוכחת הסיבתיות: ככלל, התובע המוציא מחברו נושא בנטל הוכחת הקשר הסיבתי. לאחרונה ניכרת מגמה להעברת הנטל לנתבעים. ראינו זאת בעניין שטרנברג (לעיל נושא 7) – במה המדובר? ראו לעניין זה ולעניין הקשר שלו לנזק הראייתי את עניין לאור.

סיבתיות משפטית


מבחני הקשר הסיבתי המשפטי. סעיף 64 לפהנ"ז אינו מגדיר את מבחני הקשר הסיבתי המשפטי. הפסיקה (פס"ד פאר) ייבאה מהמשפט האנגלי שלושה מבחני סיבתיות: צפיות, סיכון ושכל ישר. האם מבחנים אלה חלים במצטבר, או שמא קיימת חלוקת עבודה כלשהי בין המבחנים השונים (קליפורד, עזבון מירו)?


מבחן הצפיות. הצפיות הסבירה, המקימה קשר סיבתי משפטי, דומה לזו הנדרשת בעוולת הרשלנות. האם דרישת האשם שבעוולת הרשלנות אינה מייתרת את המבחן האמור, או שמא הצפיות כמבחן סיבתי בוחנת היבטים שונים מאלה הנבחנים בצפיות הרלבנטית לקביעת קיומו של אשם? ראו לעניין זה את הפסיקה בעזבון ויצמן. יודגש כי הצפיות הנדרשת אינה מתייחסת לאופן המדויק שבו נגרם הנזק אלא לתהליך התרחשות הנזקים בקווים כללים (בן שמעון). שאלה זו התעוררה גם בקליפורד. מהו ההקשר שם?


מבחן הסיכון. מבחן הסיכון בוחן אם תהליך הגרימה שהתרחש בפועל הוא כזה שמפניו בא המחוקק להגן. מתי נתקלנו בעבר במבחן זה? –ראו פס"ד ועקנין (נושא 10). מבחן זה הוחל בתחום תאונות-הדרכים (פס"ד שולמן), וכן בהסדרי אחריות חמורה מחוץ לפקודה (פס"ד Siddar). האם ניתן לראות במבחן הצפיות יישום של מבחן הסיכון?


מבחן השכל הישר וחריגי סעיף 64. על פי פרשנותו בפסיקה ("האם התכונות המאפיינות את ההתנהגות העוולתית תרמו בפועל לתוצאה המזיקה") קשה להבין מה תרומת מבחן זה. דווקא חריגי סעיף 64 מצביעים על תוכנו המקורי של המבחן. סעיף 64 (1) שולל קשר סיבתי כאשר הנזק נגרם על ידי מאורע טבע בלתי רגיל. מה ההיגיון שמאחורי חריג זה? חשוב יותר הוא חריג "האשם המכריע" שבסעיף 64 (2). מהו "אשם מכריע" – האם מדובר באשם חמור, באשם בלתי צפוי, או אשם אחר? ראו פסה"ד עזבון ויצמן, ועזבון מירו. מבחן השכל הישר שולל אחריות גם כאשר תרומת האשם מתמצית בזמן ומקום בלבד (הבאת הצדדים לזירת האירוע).


ריחוק הנזק והקטנת הנזק. כאמור כללי ריחוק הנזק עוסקים בקשר סיבתי משפטי בין אשם הנתבע לנזקים נוספים שהתפתחו מן הנזק הראשוני. סעיף 76 (1) משקף את שני מבחני המשפט האנגלי – ישירות וצפיות. שאלת המבחן החל נדונה בד"נ 12/62 ליאון נ' רינגר, פ"ד יח (4) 701. אומץ שם מבחן ציפיות מוגבל המביא לתוצאות בעייתיות. מהו המבחן ומהן הבעיות שהוא מעורר? פרשנות סבירה יותר הובאה בעניין בן-ציון—מהי? בעניין גינת הועלתה האפשרות להחיל על ריחוק הנזק את מבחן הסיכון. מהו אפוא ההבדל בין קשר סיבתי משפטי לבין ריחוק נזק? מה ההבדל בין גישות השופטים השונות בד"נ בעניין קליפורד?

 

כלל הקטנת הנזק: הכלל שולל מן הניזוק פיצוי בגין נזק שלא הוקטן על ידו באורח סביר (חזרה לעבודה או טיפול רפואי, ראו לעניין זה את פס"ד גולדפרב). מהו הקשר בין הקטנת נזק לריחוק נזק? מהו הקשר בין הקטנת נזק לבין סוגיית האוטונומיה של האדם על גופו וסוגיית האשם התורם?

חומר הקריאה


11 קשר סיבתי - סיבתיות עובדתית ותורות סיכון
1. ע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד לז (1) 113, סעיפים 43-42.
2. ע"א 285/86 נגר נ. ד"ר וילנסקי פ"ד מג (3) 284, 296-290.
3. ע"א 248/86 עזבון חננשוילי נ. רותם חברה לביטוח בע"מ פ"ד מה (2) 529, 551-536, 558ב - 562.
4. ע"א 600/86 עמיר ואח' נ. קונפינו ואח' פ"ד מו (3) 233, 234 (העובדות), 240ג - 246ג, ופסק דינה של השופטת נתניהו.
5. ע"א 1639/01 מדינת ישראל נ. קרישוב, פ"ד נח (5) 215, סעיפים 12-10 לפסק דינה של השופטת דורנר.
6. ע"א 7375/02 בית חולים כרמל נ. מלול (31.3.05), סעיפים 3-2, 31-20.
7. ע"א 7469/03 שערי צדק נ. כהן (17.4.05), למעט סעיפים 7-2.
8. ע"א 8279/02 גולן נ. עזבון אלברט, פס' 2-1 לפסק דינו של השופט גרוניס, פסקי דינם של הנשיא ברק והשופט ג'ובראן (טרם פורסם, 14.12.06).
9. ע"א 9328/02 מאיר נ. ד"ר לאור, פ"ד נח (5) 54, סעיפים 9-8, 15-12 לפסק הדין.
10. רשות - י' גלעד, א' גוטל "על הרחבת האחריות בנזיקין בהיבט הסיבתי - מבט ביקורתי" משפטים לד (2) (תשס"ד) 385.

12. קשר סיבתי - סיבתיות משפטית, ריחוק הנזק והקטנתו
1. ע"א 2028/99 פאר נ. חברה לבניין סילובט (1964) בע"מ פ"ד נה (3) 493, 494 (העובדות) וסעיפים 7-6 לפסק הדין.
2. ע"א 2714/02 פלונית נ' מרכז רפואי 'בני ציון' חיפה, פ"ד נח (1) 516, סעיפים 25-21.
3. ע"א 576/81 בן שמעון נ. ברדה פ"ד לח (3) 1, פסק דינו של השופט ברק, למעט סעיפים 6-3.
4. דנ"א 7794/98 משה נ. קליפורד, פ"ד נז (4) 721, פסק דינו של השופט אור למעט ס' 10-7.
5. ע"א 8199/01 עזבון מירו ז"ל ואח' נ. מירו ואח' פ"ד נז (2) 785, ס' 1, 8-4 לפסק הדין.
6. ע"א 7021/99 עזבון ויצמן ואח' נ. סלע ואח' פ"ד נו (1) 822, סעיפים 5-1, 18-10 לפסק דינו של השופט טירקל ופסק דינו של השופט ברק.
7. ע"א 252/86 גולדפרב ואח' נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד מה (4) 45.

 

 
Free Joomla Templates