עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow נטלי הוכחה ברשלנות
נטלי הוכחה ברשלנות

כללי


סעיפים 38 עד 41 בפקודת הנזיקין (למעט 41א-ג) עוסקים בסוגיית נטל ההוכחה בעוולת הרשלנות. יודגש – הוראות אלה אינן יוצרות עוולות עצמאיות אלא רק עוסקות בסוגיה מדיני הראיות והיא אופן הוכחת הרשלנות במצבים המפורטים שם. ניתוח הסדרים אלה מחייב הכרה בסיסית של סוגיית נטלי ההוכחה והחזקות הראייתיות. דיון באלה תמצאו בדנ"א 1516/95 מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ (2) 813, סעיפים 20-18 לפסק דינו של השופט מצא, סעיפים 20-19 לפסק דינו של השופט אור, סעיף 3 לפסק דינו של השופט ש. לוין.


נטלי הוכחה וחזקות ראייתיות


נטלי הוכחה. לעניין נטלי ההוכחה מבחינים בין נטל השכנוע לבין נטל הבאת ראיות. לשם הוכחת טענה במשפט האזרחי על הטוען טענה עובדתית (לרוב התובע) להראות כי טענתו מסתברת יותר מאשר הטענה הנגדית. נטל השכנוע קובע כיצד תוכרע המחלוקת העובדתית במקרה של ספק שקול (50-50), דהיינו כשכפות המאזניים בתום המשפט מאוזנות. נטל השכנוע אינו משתנה לאורך המשפט. נטל הבאת ראיות קובע בכל שלב של המשפט תורו של מי להביא ראיות באותה נקודת זמן וממילא הוא עשוי להשתנות מספר פעמים לאורך המשפט.
חזקות. חזקה ראייתית היא כלל משפטי המאפשר הסקת מסקנה מנתון X על קיומו נתון אחר Y, שהוא הנתון שאותו מבקשים להוכיח במשפט. בהקשר הנדון Y היא התרשלותו של הנתבע, והחזקות הרלבנטיות עוסקות במצבים עובדתיים X שמהם מסיק הדין על קיום ההתרשלות Y. יש חזקות שמקורן בחיקוק ויש חזקות שמקורן בהלכה הפסוקה. מבחינים בין שלוש סוגי חזקות השונות זו מזו בעוצמתן, כשעוצמה זו נמדדת לפי השפעתם על נטל ההוכחה: חזקה המעבירה נטל הבאת ראיות, חזקה המעבירה נטל שכנוע וחזקה חלוטה. האחרונה היא למעשה דין מהותי. האם מוכרות לכם חזקות שכאלה? קיימות חזקות המצויות "בתחום האפור" בסיווג המשולש שלעיל.


הדבר מעיד על עצמו – סעיף 41 לפקודה


סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע על פי לשונו שלושה תנאים מצטברים (X1, X2, X3) שבהתקיימם יועבר אל הנתבע הנטל להוכיח כי לא התרשל (Y). סעיף זה עוסק במגוון מצבים כמו: נזק שנגרם למנותח במהלך הרדמה; עובד שנפגע בשל עצם שנזרק ממכונה; חפץ כבד שנפל על ראשו של עובר אורח; התמוטטות של מבנה וכיו"ב.
X1: אי ידיעת העובדות באשר לאופן היווצרות הסיכון שגרם לנזק. כשהעובדות ידועות אין צורך בחזקות. יש להעריכן ולראות אם הן עולות כדי רשלנות. אי הידיעה של מי היא הנבחנת במסגרת תנאי זה? מתי נבחנת אי ידיעה זו?
X2: הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו. תנאי זה מעלה כמה שאלות. ראשית, מה נחשב ל"נכס"? שאלה זו נדונה בעניין רז נ' בי"ח אלישע. מהו גדר הספקות שם? הרחבה נוספת של מושג ה"נכס" מצויה בעניין ע"א 1/01 מרדכי נ' קופ"ח כללית, פ"ד נו (5) 502. שנית, מהי השליטה הנדרשת? האם זו צריכה להתקיים בזמן יצירת הסיכון או בזמן גרימת הנזק? בשאלה זו עוסק פס"ד ישראליפט. מה נפסק שם? שלישית, מתי תיחשב שליטה ל"מלאה"?
X3: מסקנה שהנתבע לא נהג זהירות סבירה. אם התנאי השלישי (X3) דורש כי השליטה בנכס כאמור תצביע על כך שמסתבר יותר שהנתבע התרשל, האין זו למעשה טענתו הראשונית של התובע שאותה הוא מבקש להוכיח באמצעות החזקה (Y)? האין כאן מעגל שוטה? קיימות כמה דרכים להבחין בין התנאי השלישי, האמור לסייע בהוכחת התרשלות הנתבע, לבין הוכחה ישירה של ההתרשלות. מהן דרכים אלה? ראו פס"ד שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק.
משהוכחו שלושת התנאים קמה חזקה כי הנתבע אכן התרשל. איזה נטל מעבירה חזקה זו (שכנוע או העברת ראיות)? כיצד יכול הנתבע להפריך חזקה זו? בשנים האחרונות נוטים בתי המשפט להגיע למסקנה באשר להתרשלות נתבע השולט בחפץ לא באמצעות הוראת סעיף 41 על שלושת תנאיה המורכבים, אלא בדרך ישירה. כיצד? יצוין כי בית המשפט העליון הקנדי ביטל למעשה את הכלל "הדבר מעיד על עצמו" בדרך זו.
שאלה מורכבת היא האם סעיף 41 חל רק על התרשלות או גם על יסודות האחריות האחרים שהם חובת זהירות וקשר סיבתי לנזק - ראו שטרנברג נ' ד"ר צ'ציק הנ"ל.

סעיפים 38-40
סעיפים 38 עד 40 מגדירים מצבים נוספים שבהם מסיק הדין מקיומו של X נתון על קיומה של התרשלות אצל הנתבע ((Y, ומעביר אליו את נטל השכנוע לשלול קיומה של התרשלות.
סעיף 38. סעיף זה יוצר שתי חזקות ראייתיות כאמור. חזקה אחת עוסקת ב"דברים מסוכנים". מה הופך דבר למסוכן? מדוע מוצדקת העברת הנטל במקרה של דבר מסוכן? באיזה נסיבות יועבר הנטל? כיצד ניתן להפריך את חזקת ההתרשלות? ראו פסד עזבון אלעבד. האם מוצדקת הטלת אחריות חמורה? חלקו השני של הסעיף עוסק ב"דבר העלול לגרום נזק בהימלטו". למה הכוונה?
סעיף 39. באלו מצבים בדיוק קמה חזקת רשלנות באשר לנזקי אש? האם עובד שנכווה מכבשן המעביד יכול להסתייע בחזקה זו? כיצד יכול בעל חלקה שממנה יצאה האש לחלקה שכנה להפריך את חזקת ההתרשלות? לעניין נזקי אש ראו את פס"ד ציון נ' מדינת ישראל.
סעיף 40. מה הופך חיה שאינה חיית בר לחייה "מועדת"? מתי תיחשב חיה ידידותית למועדת? מדוע חוקק סעיף 41א-ג ,ומה היחס בינו לבין סעיף 40?

חזקה שיפוטית – העדר רישום רפואי

בשנים האחרונות גדלה חשיבותה המעשית של חזקת התרשלות שיצר בית המשפט העליון בקשר עם העדרו של רישום רפואי נדרש. מהי חזקה זו? מהם תנאיה? איזה נטל היא מעבירה? מהם תחומי השתרעותה? ראו פס"ד מאיר נ. ד"ר לאור.

נזק ראייתי

התפתחות נוספת מהשנים האחרונות נוגעת להעברת נטל (שכנוע? ראיות?) מכוחה של גרימת נזק ראייתי (ראו עניין דאהר). מה הקשר בין דוקטרינה זו לבין העברת נטל מכוח אי רישום רפואי? מה היחס בינה לבין כלל הדבר מדבר בעדו? מה תחומיה של חזקה זו?

קריאת חובה

1. ע"א 206/89 רז נ. בית חולים אלישע בע"מ, פ"ד מז (3) 805, פסק-דינו של הנשיא שמגר בלבד.

2. ע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) תשל"ג בע"מ נ. הינדלי ואח', פ"ד מט (1) 45, למעט ס' 31-22 לפסק דינו של השופט בך, ולמעט ס' 15-20 לפסק דינו של השופט מצא.

3. ע"א 8151/98 שטרנברג נ. ד"ר צ'צ'יק, פ"ד נו (1) 539, למעט ס' 4-9 לפסק-דינו של השופט ריבלין.

4. ע"א 1071/96 עזבון אלעבד נ. מדינת ישראל (טרם פורסם, 6.2.2006) סעיפים 1, 18-13.

5. ע"א 9212/99 ציון נ. מדינת ישראל, פ"ד נו (2) 906.

6. ע"א 9328/02 מאיר נ. ד"ר לאור, פ"ד נח (5) 54, סעיפים 9-8, 15-12.

7. ע"א 361/00 דאהר נ. סרן יואב ואח' (טרם פורסם, פסק הדין מיום ה- 10.2.05), סעיפים 3-1, 21-16.

 

 
Free Joomla Templates