עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין
יסודות עוולת הרשלנות

כללי

עוולת הרשלנות (negligence) מצויה בס' 36-35 לפקודת הנזיקין. ציינו כי זוהי עוולת מסגרת, שבשל יסודותיה המופשטים היא בעלת תחום השתרעות רחב ביותר. עמדנו על בעיות המבנה שיוצר תחום השתרעות רחב זה - החפיפה עם עוולות קונקרטיות ועקיפת הסדרים שליליים שלהן. עוד ראינו כי העוולה משקפת רעיונות של אשמה חברתית (צדק), והרתעה יעילה.

המבנה המהותי של האחריות: עוולת הרשלנות מורכבת, כעוולת אחרות, מיסוד ה"אשם" יסוד הנזק, וקיומה של זיקה סיבתית עובדתית ומשפטית בין האשם לנזק. ה"אשם" בעוולה זו מוגדר כ"התרשלות", ולצידה יסוד ייחודי של "חובת זהירות", המשמש כאמצעי נוסף להגבלת ולבקרת האחריות (ראו עניין נחום נ. דורנבאום).

 
התרשלות

מתי תיחשב התנהגות, מעשה או מחדל, להתרשלות - carelessness? המבחן לכך מצוי בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. מהו מבחן זה? בהכללה ניתן לומר כי התרשלות היא התנהגות שהחברה מעדיפה כי לא הייתה מתרחשת, ושלא תישנה בעתיד, בשל סיכוני גרימת הנזק הכרוכים בה (ראו גם חמד).

זמן ונסיבות מהן נקודת הזמן והנסיבות הרלבנטיות שמהן בוחנים את רציותה של ההתנהגות נתונה מבחינה חברתית? מה הקשר בין אלה לבין דרישת הצפיות ורעיון האשמה?

מתברר כיום כי לתרופה מסוימת תוצאות לוואי קשות. האם שיווק התרופה על ידי היצרן היווה בשעתו התרשלות?

האם ירי של חיילים במחסום על רכב המתקרב במהירות, מתוך חשש כי זה מסכן אותם, הוא התנהגות ראויה?

נקודת מבט - האדם הסביר וגבולות המבחן האובייקטיבי האם נקודת המבט שעל בסיסה מוערכת התנהגות נתונה כרצויה או כבלתי רצויה היא זו של הנתבע המסוים או של אדם אחר? מהי משמעות אימוץ מבחן "האדם הסביר" בהקשר זה ומהי ההצדקה לאימוצו? כיצד ייושם מבחן "האדם הסביר" במקרים הבאים:

א. המזיקה היא נערה בת 13. ב. המזיק עיוור או סובל מפיגור שכלי. ג. למזיקה תגובות איטיות. ד. המזיק הוא רופא צעיר חסר ניסיון. ה. המזיקה היא רופאה שפעלה בהתאם (או בניגוד) לפרקטיקה המקובלת - (ראו עניין קליפורד). ו. המזיק פעל בהתאם (או בניגוד) לנורמה הקבועה בחיקוק (ראו פס"ד לרנר). ז. הסטנדרט האישי של המזיקה גבוה מזה של האדם הסביר? מהי הבעיה המיוחדת שמעורר פס"ד שטרן בהקשר זה?

קביעת סטנדרד ההתנהגות הראוי בהינתן הזמן, הנסיבות ונקודת המבט שמהן נבחנת רציות ההתנהגות הנתונה של הנתבע המסוים, כיצד קובעים אם התנהגות זו רצויה אל מול האלטרנטיבה? האם בודקים זאת רק על יסוד השפעות ההתנהגות על הצדדים לדיון או גם על צדדים שלישיים? לפי איזה סרגל נורמטיבי מודדים את יתרונותיה וחסרונותיה של התנהגות זו? ראו למשל עניין גרובנר.

 

זיקה סיבתית עובדתית ומשפטית בין ההתרשלות לנזק

משנקבע כי הנתבע התרשל יש תחילה לבחון אילו נזקים נגרמו עובדתית על ידי התרשלות זו. בשאלת הסיבתיות העובדתית נעסוק בהמשך, אך גם משנקבע כי נזק מסוים נגרם עובדתית על ידי ההתרשלות אין בכך כדי להביא להטלת אחריות ברשלנות בגינו. עדיין יש לבחון אם קיימת זיקה משפטית בין נזק זה לבין ההתרשלות. זיקה זו נדונה לפעמים תחת הכותרת של חובת הזהירות ברשלנות, ולעיתים תחת הכותרת של קשר סיבתי משפטי. ראו לעניין זה פס"ד פלונית. גם שאלת הסיבתיות המשפטית תידון בהמשך בהרחבה.

הפן הנורמטיבי של חובת הזהירות - האם הטלת אחריות רצויה?

עמדנו לעיל על חובת הזהירות כדרישת זיקה משפטית מספקת בין התרשלות לנזק. אלא שלחובת הזהירות תפקיד נוסף ואחר של "מסננת נורמטיבית". תפקידה הוא גם לשלול אחריות במצבים שבהם הנתבע אכן התרשל וגרם לנזק שלו זיקה מספקת להתרשלות, אך למרות זאת הטלת אחריות אינה רצויה. כשבית משפט מגיעה למסקנה כי הטלת אחריות על הנתבע אינה רצויה מבחינה חברתית בשל תוצאותיה של אחריות זו, הדרך לעשות כן היא שלא להכיר בקיומה של חובת זהירות.

מתי יהא זה לא רצוי להטיל אחריות על אף שהנתבע גרם בהתרשלות נזק "טיפוסי" להתרשלות זו? לכך כמה תשובות, אותן הכרנו למעשה בדיון בנושא מטרות דיני הנזיקין: הטלת אחריות אינה צודקת (מדוע?); הרתעת יתר שתפגע בפעילויות רצויות (כיצד?); עלות חברתית גבוהה (של מה?); פיזור שלילי (?); פגיעה בהסדרים נזיקיים, חוזיים או אחרים. קיימת מחלוקת בשאלה עד כמה ההנמקות הנ"ל להגבלת האחריות אכן תקפות ומוצדקות לגופן. ואכן, ככל שנחלש כוחו של טעם מסוים להגבלת אחריות כך תתרחב האחריות ברשלנות: בית משפט יכיר בחובות זהירות שקודם לא הוכרו. כך גם היפוכו של דבר. שינויים בהיקפה של האחריות ברשלנות הם אפוא במידה רבה תולדה של שינויים בהיקפה של חובת הזהירות שמקורם בשינוי הגישה לנימוקים להגבלת אחריות. לסקירת התפתחות זו יוקדש דף הנושא הבא.

מהן הטכניקות המשפטיות שבאמצעותן מגביל או מרחיב בית המשפט את היקפה של חובת הזהירות? גם בשאלה זו נעסוק בהרחבה בנושא הבא. בשלב זה נסתפק בהצבעה על ארבעת המרכיבים הבסיסיים של הסיטואציה הנזיקית שכל אחד מהם יכול לשמש כאמצעי להגבלת אחריות: הוצאת סוגי נזק מסוימים מתחום האחריות; הוצאת סוגי ניזוקים מתחום האחריות; הוצאת סוגי מזיקים מתחומי האחריות; הוצאת סוגי פעילות מתחום האחריות.

פס"ד רויטמן, לוי ופניגשטיין ממחישים את השימוש במושג החובה כאמצעי להגבלת אחריות בלתי רצויה. כיצד?

 

מודלים פסיקתיים לעוולת הרשלנות

בפסיקה ניתן לראות שני מודלים עיקריים שלפיהם מנותחת עוולת הרשלנות (גורדון ולוי). איך מיישמים מודלים אלה את הדרישות המהותיות של עוולת הרשלנות? באיזו מידה המודלים השונים מסייעים או מפריעים להגשמת תפקידיהם של יסודות ההתרשלות וחובת הזהירות כפי שדנו בהם?

 
חומר קריאה

יסודות העוולה

1. ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, פס' 12, 14, 24-23 לפסק דינו של השופט ריבלין (2004).

התרשלות

2. ע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה, פ"ד ל(1) 141, למעט פס' 9-6 (1975).

3. ע"א 3889/00 לרנר נ' מדינת ישראל,פ"ד נו(4) 304, פס' 2, 14-13, 18 (2002).

4. דנ"א 7794/98 משה נ' קליפורד, פ"ד נז(4) 721, פס' 1, 10-7 לפסק דינו של השופט אור (2003).

5. ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, פסקי דינם של השופטים דורנר וברק (2002).

6. ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"דנח(2) 498 (2004).

חובת זהירות כמסננת אחריות

7. ע"א 572/74 רויטמן נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד כט(2) 57, פס' 4-1, 34-26 לפסק דינו של השופט קיסטר (1975).

8. ע"א 9183/99 פניגשטיין נ. חברת חברי המהפך, פ"ד נח (4) 693, פס' 11 – 12 (2004).

הזיקה בין הסיכון לנזק

9. ע"א 2714/02 פלונית נ' מרכז רפואי 'בני ציון' חיפה, פ"ד נח (1) 516, פס' 25-21 (2003).

מודלים שונים לעוולת הרשלנות

10. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט(1) 113, פס' 27-16 (1985).

11. ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, פס' 16-10 (1994).

 

 
Free Joomla Templates