עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow עוולות הנזיקין והיחס ביניהן
עוולות הנזיקין והיחס ביניהן
א. כללי

לאחר שמיקמנו את דיני הנזיקין בתמונת המשפט הכוללת מטרותיו של שעור זה הן:

א. הכרת מושג העוולה הנזיקית, על מרכיביו השונים. ב. הכרת בסיסי האחריות השונים (אשמה מוסרית, אשמה חברתית, אחריות ללא אשמה). ג. התפתחות דיני הנזיקין ובעיות מבנה. ד. עוולות רחבות מול עוולות צרות, וחפיפה והתנגשות בין עוולות. ה. בחינת היחס בין פקודת הנזיקין להוראות פיצויים מחוצה לה. ו. השפעת חוקי היסוד מ 1992.

 

ב. העוולה הנזיקית

מבנה בסיסי. העוולה הנזיקית מגדירה את התנאים שבהם תוטל אחריות בנזיקין (כשם שהעבירה הפלילית מגדירה את תנאי האחריות הפלילית). בדרך כלל לעוולה נזיקית שלושה מרכיבים: אשם, נזק וזיקה עובדתית ומשפטית בין האשם לנזק. קראו את הרישא לסעיף 64 לפקודה ואת ס"ק 366(א) לקודיפיקציה. האם ומדוע קיימות עוולות שבהן לא נדרש לכאורה נזק?

מרכיבי ה"אשם". האשם מורכב מיסוד עובדתי ומיסוד נפשי, עד כמה שהאחרון נדרש.

היסוד העובדתי. היסוד העובדתי מורכב ממעשה או ממחדל של הנתבע וכן מנסיבות אחרות אם אלה נדרשות.

מחדל: האם המקרים הבאים הם מקרי מחדל? א. נהג לא בלם רכב במועד. ב. עורך הדין לא הזמין עד נחוץ לעדות ג. כשלון לטפל בפצוע בחדר מיון. ד. אי הצלת אדם טובע.

היסוד הנפשי. ניתן להבחין בין מצב שכלי של ידיעת טיב ההתנהגות ומשמעותה לבין מצב רגשי של היחס לתוצאה הנובעת מן ההתנהגות.

ידיעה יכול שתהיה בפועל או בכוח. האם קיימים סוגים שונים של ידיעה בכוח? מהי ידיעה קונסטרוקטיבית?

היחס לתוצאה מותנה בקיומה של ידיעה בפועל והוא נע בין כוונה לפזיזות (מהו "זדון"?).

 

ג. מבנה דיני הנזיקין

על בסיס מיון העוולות לפי היסוד הנפשי ניתן לסווגן לשלוש קבוצות:

עוולות האחריות החמורה והמוחלטת. האחריות בעוולות אלה אינה מותנית בהתנהגות בלתי סבירה. עיינו בפקודת הנזיקין מהן עוולות האחריות החמורה? ניתן להבחין בין עוולות מסורתיות של אחריות חמורה, כעוולות הקניין, שהצדקתן כיום בעייתית (מדוע?), לבין עוולות או הסדרי אחריות מודרניים של אחריות חמורה ומוחלטת (תאונות דרכים, מוצרים פגומים, אחריות שילוחית) שלהן הצדקות אחרות.

עוולות ה"רשלנות". אלה הן עוולות המבוססות על התנהגות בלתי ראויה, בלתי סבירה, גם כשאין לצידה ידיעה בפועל. מקובל לומר כי אלה דורשות אשמה "חברתית". המבחנים לאשמה זו הם סובייקטיביים ואובייקטיביים. מהו ההבדל בין מבחנים אלה?

עוולות ה"כוונה". אלה הן עוולות הדורשות ידיעה על טיב ההתנהגות ויחס כלשהו לתוצאה. האם יש חשיבות בהקשר זה למידת ההסתברות של הנזק? עיינו בפקודת הנזיקין מהן עוולות "הכוונה"? מקובל לומר כי עוולות אלה משקפות לרוב תפישה של אשמה מוסרית.

 

ד. בעיות מבנה: עוולות צרות ורחבות ושאלת החפיפה וההתנגשות

התפתחות האחריות בעוולות. עוולות הנזיקין התפתחו היסטורית על ידי פסיקת פיצויים במקרים אינדיבידואליים.

מהי לדוגמא, העוולה שהתפתחה מהמקרה הבא: סוס הפרא של ראובן חודר לשטחו של שמעון ורומס שניים מאווזי שמעון?

עוולות פרטיקולריות. בדרך זו נוצרו, בשיטת התקדים, כללים משפטיים המכונים עוולות, המגדירים מצבי אחריות קונקרטיים תוך קביעת הסדרים חיוביים ושליליים.

עוולת הרשלנות ובעיית המבנה. במהלך השנים נוצרה "עוולת העוולות" עוולת הרשלנות הקובעת עקרון כללי ורחב לחיוב בנזיקין שאינו מוגבל לסוגי מצבים קונקרטיים. לעוולה מופשטת ורחבה זו פוטנציאל ברור ומוכח "לבלוע" עוולות קונקרטיות ולעקוף מגבלות אחריות הקיימות באחרונות. יוכיח המקרה הבא:

איילת משקיעה את כספה במניות החברה הכושלת "דוט.קומ" בהסתמך על מידע מטעה שלחש באזנה ביודעין בעל המניות נפתלי, ועל חוות דעת רשלנית בכתב של יועץ ההשקעות האישי שלה, גד.

המחשה נוספת לבעיית הבליעה והעקיפה מצויה בפסה"ד בעניין גורדון (קריאת חובה). מהי? ומהי השאלה שהתעוררה בהקשר זה בכרמלי?

פתרון בעיית המבנה. כיצד אפוא ראוי להתמודד עם בעיית בליעתן אן עקיפתן של עוולות המטפלות בסוגי מצבים קונקרטיים על ידי עוולת המסגרת של רשלנות? ומה קורה כשגם עוולות אחרות "מתנגשות" במובן שכל אחת מובילה לתוצאה שונה. הפתרון לבעיית המבנה מצוי בפס"ד גורדון הנ"ל. מהו פתרון זה? איזו בעיה יוצר פתרון זה? האם תוכלו להצביע על זיקה בין גורדון לפס"ד א.ש.י.ר שנדון בשיעור הקודם? כיצד נפתרה הבעיה בכרמלי? המחשה נוספת לבעיית המבנה ופתרונה מצויה בפסקי הדין דנ"א 7325/95 ידיעות אחרונות נ. קראוס, פ"ד נב (3) 1, וע"א 2043/98 אמין נ. אמין, פ"ד נג (5) 69.

 
ה. פקודת הנזיקין והוראות נזיקיות מחוצה לה

קיימים הסדרים רבים מחוץ לפקודת הנזיקין הקובעים חובת פיצויים בשל נזק. חלקם מוגדרים כעוולות וחלה עליהן פקודת הנזיקין. אחרים מפנים במישרין לפקודת הנזיקין. אך מה לגבי הסדרי פיצויים שאינם מוגדרים כעוולה, ושאין בהם הפנייה לפקודת הנזיקין? האם יחולו על הסדרים אלה ההוראות הכלליות של פקודת הנזיקין (הגנות, קשר סיבתי, חישוב הפיצויים)? השאלה נדונה בפס"ד ברזני. מה נקבע לעניין זה?

 

ו. השפעת חוקי היסוד מ- 1992

כיצד משליכים חוקי היסוד מ 1992 על הזכות לפיצויים בשל פגיעה באינטרסים המוגנים על ידם. האם הם יוצרים עילה נפרדת? או חלו בעקבותיהם שינויים בדיני הנזיקין? מה הדרך שבה פועלים שינויים אלה? האם הם ישירים או עקיפים? מה נאמר לעניין זה בעניין AES, טננבוים ואבנעל?

 
קריאות חובה

1. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ. גורדון, פ"ד לט (1) 113, ס' 2-1, 14-7 לפסק דינו של השופט ברק.

2. ע"א 558/84 כרמלי נ. מדינת ישראל, פ"ד מא (3) 757, 757 (העובדות), ס' 1-10 לפסק דינו של השופט בך.

3. דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק, פ"ד נז (6) 385, ס' 2, 28 – 36, לפסק דינו של השופט חשין.

4. 6601/96 AES system Inc. ואח' נ. סער ואח', פ"ד נד (3) 850 (ס' 8-7).

5. ע"א 9185/03 טננבוים נ. הוצאת עיתון הארץ, פ"ד נח(1) 359, 359 (העובדות), ס' 7 לפסק הדין.

6. ע"א 1081/00 אבנעל בע"מ נ. מדינת ישראל (טרם פורסם, פסק הדין מיום ה- 17.1.05), ס' 3 23 לפסק הדין.

 

 

 
Free Joomla Templates