עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow הפרת חובה חקוקה ועוולות חוקתיות
הפרת חובה חקוקה ועוולות חוקתיות

כללי

העוולה של הפרת חובה חקוקה, בסעיף 63 לפקודת הנזיקין, היא מסגרת הקולטת חובות חקוקות מענפי המשפט האחרים וההופכת את הפרתן למקור של אחריות בנזיקין בנוסף לכל חבות אחרת שחובות אלה מטילות (פלילית, מינהלית, חוזית וכו'). יסודות האחריות בעוולה, הנדונים להלן, הם "תנאי הכניסה" למסגרת זו. הגמשה והקלה בתנאי הכניסה תגדיל את היקף החובות החוץ נזקיות שהפרתן מקנה זכאות לפיצויים ואת תחומי השתרעותה וחשיבותה של העוולה. מאז ההחלטה בעניין ועקנין ניכרת מגמה של התרחבות היקף האחריות בעוולה זו ותחומיה הסופיים טרם הוכרעו.

 

היחס לעוולת הרשלנות

מהו ייחודה של הפרת חובה חקוקה בהשוואה לעוולת הרשלנות? מההיא מוסיפה למעשה על עוולה זו? עד כמה הפרת חובה חקוקה מהווה גם רשלנות (פס"ד ליכטנשטיין)?

 

התנאי הראשון: הפרת חובה הקבועה בחיקוק

מהו "חיקוק"? התשובה לכך מצויה בסעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש]. מתי תיחשב חובה ככזו הקבועה בחיקוק? האם הפרת החובה לנהוג בתום לב בשימוש בזכות הנובעת מחוזה היא עוולה לפי סעיף 63? האם כישלון של המשטרה למנוע עבירות מהווה הפרה של חובה חקוקה לאור האמור בסעיף 3 לפקודת המשטרה שלפיו "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין...ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש"? על המפקח על הבנקים מוטלת בחוק חובה כללית לפעול להבטחת איתנותם הפיננסית של הבנקים. בשל תרמית ופיקוח לקוי הבנק בנק מתמוטט. האם הפר המפקח חובה חקוקה? קיימת בפסיקה דרישה לקונקרטיות של החובה החקוקה (פס"ד לוי למשל). האם כך עולה גם מאמין? כיצד משליכה דרישת הקונקרטיות על קליטת חוקי היסוד דרך סעיף 63?

 

התנאי השני: החיקוק נועד לטובתו ולהגנתו של הניזוק

התנאי השני הוא התנאי המרכזי בעוולה. החובה החקוקה תשמש מקור לאחריות בנזיקין רק אם הכוונה מאחוריה (אובייקטיבית או סובייקטיבית?) היא להגן על פרטים מפני גרימת נזק. התנאי השני לא יתקיים כאשר החובה המוטלת בחיקוק באה להגן רק על אינטרס ציבורי (public duty) להבדיל מאינטרס של פרטים. האם תוכלו להביא דוגמאות לחובות ציבוריות שכאלה? ראו פסה"ד בעניין ועקנין. בפסק דין זה נדונה גם השאלה הכרוכה האם העובדה שחובה נתונה חלה כלפי ציבור רחב ובלתי מסוים הופכת חובה זו לציבורית. מה נפסק בהקשר זה? לאבחנה בין חובות ציבוריות בלבד, חובות הבאות להגן על פרטים וחובות "מעורבות" ראו תקשורת וחינוך דתי יהודי. ראו גם ע"א 6126/92 אטלנטיק חברה לדיג ולספנות בע"מ נ' דג פרוסט תעשיות דייג (1984) בע"מ, פ"ד נ (4) 471, וע"א 9183/99 פניגשטיין נ. חברת חברי המהפך (מס' 1) מחצבות בע"מ, פ"ד נח (4) 693.

גם לאחר שחובה אופיינה כחובה החלה כלפי פרטים ולא רק כלפי האינטרס הציבורי עדיין נשאלת השאלה האם החובה באה להגן על פרט מסוגו של התובע או שמא על סוג אחר של פרטים. האם החובה שלא לפתוח בתי עסק בשבת באה להגן על רגשות הציבור הדתי? שאלת הניזוק המוגן נדונה גם בפסקי הדין תקשורת וחינוך דתי ולוטונט. מה הייתה טענת מפעל הפיס בלוטונט? האם התקבלה?

 

התנאי השלישי: נגרם נזק מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק

כוונת החוק נבחנת לא רק לעניין סוג הניזוק המוגן אלא גם לעניין סוג הנזק שמפניו בא החיקוק להגן. האם האיסור על הפעלת בית חולים לחולי נפש ללא רישיון בא להגן על תחושתם הטובה של דיירי האזור? על ערך נכסיהם? והאם התמוטטות של מבנה עקב הפרת הוראות בטיחות בעבודה באה להגן על מכוניתו של העובד החונה במבנה?

 
התנאי הרביעי: קשר סיבתי ונזק

לדרישת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם בעקבותיה שני מרכיבים. האחד עובדתי, דהיינו, האם הנזק היה נגרם אלמלא הופרה החובה החקוקה. המרכיב השני הוא קשר סיבתי משפטי האם התהליך גורם הנזק מצוי בתחום הסיכון שמפניו בא המחוקק להגן. גם בשאלה זו עוסק פסק הדין בעניין ועקנין. מהו מבחן הקשר הסיבתי שנקבע שם? האם ובמה הוא שונה ממבחן הקשר הסיבתי בעוולת הרשלנות?

מה החידוש שנתחדש בעניין פוקצ'טה בהקשר של "אכיפה אזרחית"?

 
התנאי החמישי: החיקוק לא התכוון להוציא את הסעד הנזיקי

מהי משמעותו של תנאי שלילי זה? מתי הוא מתקיים? האם סנקציה פלילית או מנהלית שוללת את הסנקציה האזרחית? מה נפסק בעניין זה בפסק דין סולטאן? בקודיפיקאציה מוצע לבטל תנאי זה. ניתן לטעון כי מוטב לשמרו. מדוע?

 

עוולות חוקתיות - הגנה על זכויות האדם

הפרה של זכויות האדם גורמת מטבעה נזקים מסוגים שונים. מה הייתה ההגנה מפני נזקים אלה עד לחוקי היסוד משנת 1992? האם וכיצד השתנתה הגנה זו עם חקיקתם?האם ניתן לבסס במישרין תביעה שכזו לפיצויים על חוקי היסוד?על העוולה של הפרת חובה חקוקה? על עוולת הרשלנות?על הלכת אדמה נ. לוי כפי שהיא מובאת בעניין סוקר? ראו האמור לעניין זה בעניין מועצה אזורית חוף עזה.

מהן ההתפתחויות בעוולת הרשלנות שהפכו אותה לרלבנטית להגנה על זכויות האדם? כיצד בא הדבר לידי ביטוי בפס"ד דעקה?

דרך ישירה להגנה על זכויות האדם היא באמצעות חקיקה מיוחדת. ראו החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח 1998; חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב 2001; חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א 2000. האם חוקים חיצוניים אלה מרחיבים את האחריות הנזיקית אל מעבר לזו שקיימת ממילא בעוולת הרשלנות? מהן הסוגיות השנויות במחלוקת סביב החוק למניעת הטרדה מינית? עד כמה רלבנטית מחלוקת זו בהקשר הנזיקי להבדיל מהפלילי?

לדיון בסוגיית העוולות החוקתיות ראו ד' ברק-ארז, "עוולות חוקתיות בעידן חוקי היסוד" משפט וממשל ט (תשס"ו) 103.

 

חומר קריאה

הפרת חובה חקוקה

1. ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122-113, 149-134 (1982).

2. ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, פס' 4-1, 20 ואילך (2001).

3. ע"א 610/02 מפעל הפיס נ' לוטונט מועדון חברים בע"מ, פ"ד נז(5) 97, פס' 8-1, 23-16 (2003).

4. ע"א 286/64 סולטאן נ' סולטאן, פ"ד לח(3) 169 (1984).

5. ע"א 2034/98 אמין נ' אמין, פ"ד נג(5) 69, פס' 2-1, 16-7 לפסק דינו של השופט אנגלרד (1999).

6. רע"א 9615/05 שמש נ. פוקצ'טה (טרם פורסם, 5.7.2006).

עוולות חוקתיות

7. בג"צ 1661/05 מועצה אזורית חוף עזה נ. מדינת ישראל, פ"ד נט (2) 481, סע' 136 (2005).

8. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח - 1998, סעיפים 7-1.

9. חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א 2000-, סעיפים 6-1.

10. יפעת ביטון "חוויית חיים נשית וצפיות של נזק" משפטים לג 585, 650-640, 692-690 (2003).

 

 

 
Free Joomla Templates