עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow אחריות רשויות הציבור ועובדיהן
אחרויות רשויות ציבור ועובדיהן

 

כללי


מהן גבולות אחריותן בנזיקין של רשויות ציבור המפעילות סמכות שלטונית? סוגיה זו, המצויה בתחום החפיפה שבין משפט פרטי לציבורי, ממחישה שורת נושאים שעליהם הורחב בשיעורים הקודמים: מהות ומבנה עוולת הרשלנות; גבולות האחריות ברשלנות; הפרת חובה חקוקה. בנושא זה, המצוי בחזית דיני הנזיקין בישראל ובעולם, שלובות גם שאלת החסינויות הסטטוטוריות של רשויות הציבור ועובדיהן, וכן שאלת האבחנה בין אחריות הרשות הציבורית עצמה לבין אחריות העובד או השלוח הפועל מטעמה.

 

ביקורת שיפוטית – דיני הנזיקין מול המשפט ה"מנהלי"


בית-משפט המטיל אחריות בנזיקין על רשות ציבורית מפעיל למעשה פיקוח שיפוטי על הרשות. במה שונה הפיקוח הנזיקי מהפיקוח של המשפט המנהלי? חשבו על כך במונחים של היקף ההתערבות, עילת תביעה, הסעד ועוצמתו, הערכאה העוסקת בפיקוח והיקף שיקול הדעת.
א. שקולים בעד ונגד אחריות
עמדנו בהרחבה על שיקולי המדיניות הפועלים להגבלת האחריות ברשלנות. הזכרנו, לדוגמא, הרתעת יתר, עלות גבוהה, הצפה וכיו"ב. האם שיקולים אלה מתחזקים או נחלשים כאשר מדובר ברשויות ציבור המפעילות סמכות שלטונית? האם קיימים שיקולי מדיניות נוספים הייחודיים לתחום זה? לאן מצביעים שיקולים אלה? ראו פסקי הדין גורדון ו-לוי.
ב. הכלים להגבלת אחריות
בהנחה שיש מקום להגבלת אחריותן של רשויות ציבור כאמור, מהן הכלים המשפטיים שמספקות עוולות הרשלנות והפרת החובה החקוקה לצורך זה? התשובה לשאלה זו מחזירה אותנו אל מבנה עוולת הרשלנות בכלל ויסוד החובה בפרט. המשפט האנגלי שיכלל בהקשר זה את טכניקות הגבלת האחריות תוך שימוש בכלים של אבחנה בין חובות מסוגים שונים: בין מעשה בין מחדל, בין פעולה אופרטיבית לבין החלטת מדיניות, ואבחנה בין סוגי נזק או דרגות שונות של רשלנות.

 

הדין בארה"ב באנגליה


בארה"ב נטייה מובהקת להצר את אחריותן של רשויות ציבור. המשפט האנגלי נתון לתנודות של הרחבת האחרית והצרתה. בשנים האחרונות ניכרת שוב מגמת הרחבה לאחר כעשור של גישה מצרה (ראו Phelps v. Hillington L.B.C [2000] 3 WLR 776). התפתחות זו קשורה בהשפעות הדין האירופי העוסק בזכויות האדם

 

הדין בישראל


ניתן להבחין בתקופות שונות בהתפתחות הדין. עד לשנות ה- 80 אחריותן של רשויות ציבור הייתה בעיקרה מוגבלת בהיקף. פסקי הדין זוהר וגורדון מסמנים את המהפך בגישה. מהם ביטוייו של מהפך זה? מהם השיקולים שמאחוריו? האם מדובר ברטוריקה מרחיבת אחריות או שמא גם ההחלטות לגופן הן כאלה?
התביעה בעניין לוי העמידה במבחן את הגישה המרחיבה. מדוע היה זה מקרה המבחן? האם ניכרת בלוי נסיגה ברורה מהגישה המרחיבה שקדמה לה? מהם ביטוייה של נסיגה זו בהשוואה לאמור בגורדון? החידוש הגדול בפסק דין לוי הוא חריג שיקול הדעת לאחריות. מהו חריג זה והיכן הוא ממוקם במבנה האחריות?
בשנים האחרונות מתחזקת הטענה כי פסק דין לוי הוא חריג למגמה המרחיבה וכי לאחריו חזרה זו ונטלה את ההגמוניה והפכה את לוי ליוצא מן הכלל. טענה זו שנויה במחלוקת. מה המגמה העולה מפס"ד עיריית חיפה?
ראוי לציין מגמה, אשר הוזכרה כבר בהקשרים של עוולות חוקתיות, של העלאת אפשרות לחיוב רשויות ציבור אשר גורמות נזק ליחיד, על סמך עילות מנהלתיות /חוקתיות. מה גבולותיה של מגמה עתידית זו, אם תתקבל, לפי עניין קיבוץ מלכיה?

 

חסינויות סטטוטוריות – "פעולה מלחמתית" – חסינות שופטים


עד כמה חסינויות סטטוטוריות מגבילות את אחריותן של רשויות ציבור? עיינו בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב – 1952. ראו גם סעיפים 6 ו- 7 לפקודת הנזיקין. מה מעיד פסק הדין בעניין בני עטרות על גישתם של בתי המשפט לחסינויות הסטטוטוריות?
סוגיה רגישה היא רוחב החסינות בשל "פעולה מלחמתית" המוקנית בסעיף 5 לחוק אחריות המדינה. ראו לעניין זה את סעיפים 5א-5ד לחוק אחריות המדינה, את עניין בני עודה ואת עניין עדאלה. האם עניין עדאלה ביטל את הלכת בני עודה?
סוגייה מורכבת במיוחד היא חסינות הרשות השופטת. להתפתחויות בסוגייה זו ולמשמעותן ראו י' גלעד, "אוי לו לדור השופט את שופטיו?" עלי משפט ב (תשס"ב), 255 - 272.

 

אחריות עובדי ציבור


האם מן הראוי שעובדי הציבור יחובו אישית כאשר הרשות עצמה נמצאה חייבת בנזיקין? האם תוצאה זו אינה קשה? בלתי צודקת? ניסיון להתמודד עם בעיה זו נכלל בסעיפים 7א - 7ו לפקודת הנזיקין. מהו בדיוק ההסדר המוצע?

 

חומר הקריאה


1. ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז(3) 757 (1983).
2. ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' לוי, פ"ד מח(3) 45, למעט פס' 16-10 ולמעט פס' 40 (1994).
3. ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ. מנורה חברה לביטוח, (טרם פורסם, 25.5.2006), פס' 1-3, 18-16, 23, 33-30, 39-37, 42-41, 47-45.
4. ע"א 6296/00 קיבוץ מלכיה נ. מדינת ישראל, פ"ד נח (6) 16, פס' 2-1, 11 (2004).
5. ע"א 404/80 בני עטרות מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 30, 48-44 (1984).
6. ע"א 5964/92 בני עודה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 1 (2002).
7. בג"ץ 8276/05 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט בישראל נ. שר הביטחון (טרם פורסם, 12.12.2006) סעיפים 9-1, 25-22, 42-31 לפסק דינו של הנשיא (בדימ.) ברק.
חומר רקע
י' גלעד, "האחריות בנזיקין של רשויות ציבור ועובדי ציבור" משפט וממשל (תשנ"ה) ב 339, ג 55.

 

 
Free Joomla Templates