עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow האשם התורם
האשם התורם

כללי


סוגיית האשם בכלל והאשם התורם בפרט מוסדרת בסעיפים 69-64 לפקודת הנזיקין (ראו גם סעיף 461 לקודיפיקציה). סעיף 64 מגדיר אשם תורם של אדם כ"התרשלות שהזיקה לעצמו". סעיף 68 קובע כי טענת אשם תורם היא הגנה שיש בכוחה להביא להקטנת סכום הפיצויים, דהיינו לחלוקת נטל הנזק בין המזיק לניזוק.

שיקולי מדיניות


מהם שיקולי המדיניות מאחורי הגנת האשם התורם? מה מצדיק את הקלת נטל האחריות המוטל על המזיק? נקודה מרכזית בהבנת תחומי השתרעותה של הגנת האשם התורם היא שקיים מתח בין מטרותיה של הגנת האשם התורם, לבין מטרותיה של האחריות בנזיקין. מהו מתח זה? מדוע הוא מוביל לכך שגישת הדין לאשם התורם של הניזוק מקלה עמו בהשוואה לגישת הדין לאשם יוצר האחריות של המזיק? גישה מקלה זו באה לידי ביטוי הן בעצם ההכרה בקיומו של אשם תורם והן בקביעת מידת ההפחתה בשיעור הפיצויים. הדבר בולט במיוחד לגבי אשמם התורם של עובדים כשזה מושווה לאשם המעביד. ראו פסק הדין מחמור.


אשם תורם מול מזיק רשלן


הגישה המקלה של הדין להתרשלות הניזוק בהשוואה להתרשלות המזיק באה לידי ביטוי בכך שסטנדרט הזהירות העצמית אפשר שיהיה נמוך מסטנדרט הזהירות כלפי הזולת (מדוע?), וכן בהתחשבות בנתונים סובייקטיביים של הניזוק, התחשבות המקלה עמו. האם קיומו של "סטנדרד כפול" הוא בעייתי? כיצד באה לידי ביטוי הסובייקטיביזציה המקילה שבפס"ד גלעד? עם זאת יש לזכור שלעתים סובייקטיביזציה של המבחן עלולה לפגוע בניזוק. האם גם זו מוצדקת? ראו פס"ד אייגר והשוו עם פס"ד בעניין שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, בו נדונה פרקטיקה מחמירה שאימץ בית החולים.

אשם תורם מול אחריות חמורה של מזיק


המתח בין הגנת האשם התורם לבין מטרותיה של האחריות הנזיקין בולט במיוחד כשמדובר באחריות חמורה של המזיק. מדוע? - ראו פס"ד Sidaar. המחוקק הגיב למתח זה על ידי ביטול או צמצום הגנת האשם התורם בהסדרי אחריות מוחלטת וחמורה. בהעדר הסדר סטטוטורי פעל בית-המשפט לצמצם את הגנת האשם התורם במצבים של אחריות חמורה ומוחלטת. כיצד? - ראו פס"ד מחמור.

אשם תורם – מבחני החלוקה


מהם המבחנים המשמשים בפועל לחלוקת הנזק בין מזיק וניזוק? מבחן החלוקה הסטטוטורי מצוי בסעיף 68 לפקודה. מהו? בתי המשפט הפעילו ביחסים שבין מזיק רשלן לניזוק רשלן את מבחן "האשמה המוסרית". מהו מבחן זה? כיצד מחלקים בהעדר אשמה מוסרית? האם קיים מבחני חלוקה נוספים? ראו פס"ד שור. האם ניתן מבחן האשמה המוסרית להפעלה כאשר המזיק אחראי באחריות חמורה? אם לא, כיצד יחולק הנזק במקרה זה? ראו פס"ד Sidaar. יצוין כי קיים פער ברור בין מידת האשם התורם המיוחסת לניזוק שסבל נזק גוף, לבין מידת האשם התורם המיוחסת לניזוק שסבל נזק כלכלי טהור. מדוע?
סעיף 461 לקודיפיקאציה קובע כי התרשלות תורמת היא טענת הגנה כללית בדיני החיובים וכי החלוקה תעשה "בהתחשב במידת אשמתם היחסית של הצדדים, בתרומתם היחסית לגרימת הנזק ובאופי אחריותו של המפר ומטרותיה". האם יש הבדל בין סעיף זה לבין המצב כיום?

גרימת נזק עצמי בכוונה


בפסקי הדין אבו סעדה, והדסה נ' גלעד, נדונו מקרים שבהם הניזוק גרם בכוונה נזק לעצמו. התעוררה השאלה האם בנסיבות שם יש מקום לייחס לו עקב כך אשם תורם. מה החליט בית המשפט במקרים אלה? האם החלטתו נראית לך?

סעיפים 65, 66, 67, 69
מהם המקרים המיוחדים שבהם מטפלים סעיפים 65 ו – 66? במה הם מוסיפים על ההסדר הכללי שבסעיף 68? מהי מטרתו של סעיף 67? סעיף 69 עוסק בטענת באשם תורם של ניזוק שנפטר. האם יכול המזיק לטעון טענת הגנה זו נגד מי שתובע מכוחו של המנוח?

קריאות


1. ע"א 316/75 שור נ. מדינת ישראל פ"ד לא (1) 299.
2. ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ. אמסלם פ"ד לח (1) 72, ס' 1 ו- 5 בלבד.
3. ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ. אטדגי פ"ד מא (4) 524, ס' 2-1 לפסק הדין.
4. ע"א 804/80 Sidaar Tanker Co. נ' קצא"א פ"ד לט (1) 393, סע' 20-13, 32 לפסק דינו של השופט ברק.
5. ע"א 1892/95 אבו סעדה ואח' נ' שירות בתי הסוהר ואח' פ"ד נא (2) 704, ס' 3-1 ו- 28 לפסק דינה של השופטת שטרסברג-כהן.
6. ע"א 61/89 מדינת ישראל נ. אייגר (קטין) ואח' פ"ד מה (1) 580, ס' 1, 12-8 לפסק הדין.
7. ע"א 6649/96 הסתדרות מדיצינית הדסה נ. גלעד ואח' פ"ד נג (3) 529), ס' 31-27 לפסק הדין.

 
Free Joomla Templates