עורכי דין - צור קשר

שם*:
מייל:
טלפון*:
הודעה:

התחברות עורכי דין






שכחתי את הסיסמה
אין לך חשבון עדיין? צור חשבון

שמור על קשר עורכי דין

דיני נזיקין arrow גבולות האחריות ברשלנות
גבולות האחריות ברשלנות

 

כללי


ראינו כי בתי המשפט שולטים על היקף האחריות בעוולת הרשלנות הן באמצעות הקביעה מתי התנהגות נתונה עולה כדי "התרשלות", אך בעיקר באמצעות חובת הזהירות (ובמקרים מסוימים אף באמצעות הקש"ס המשפטי). שלילת חובת הזהירות נעשית על ידי הגבלת מעגלי האחריות בכל ארבעת מרכיביה של הסיטואציה הנזיקית: סוגי הנזק, סוגי הניזוקים, סוגי הפעילות וסוגי המזיקים. המגמה ארוכת הטווח היא של הגדלת מעגלי האחריות והרחבתה, זאת הגם שיש ובפרק זמן מסוים גובר כוחה של גישה שמרנית מצמצמת אחריות ואף ניכרת מגמת נסיגה. ניתן לתאר את התהליך כהסטה נמשכת של גבולות האחריות ברשלנות כאשר קצב ההסטה ולעיתים גם כיוונה נוטים לתנודות. נדגים מגמה זו באמצעות מספר סוגיות שבהן קיימת מגמה של הרחבת אחריות, תוך דיון בשיקולים שהנחו את הפסיקה להרחיב או לצמצם אחריות.


נזק כלכלי טהור


במשפט המקובל היה קיים כלל שלפיו אין להטיל אחריות בגין נזק כלכלי טהור בעוולת הרשלנות (כלל השלילה – the exclusionary rule). כלל זה נומק בצורך למנוע הרתעת יתר, עלות חברתית גדולה, "פיזור שלילי", התערבות ביחסים חוזיים ואי צדק (כיצד נגרמות כל התוצאות הלא רצויות הללו כתוצאה מהטלת אחריות בגין נזק כלכלי טהור?). עם זאת שלילה גורפת של אחריות ברשלנות לכל מצבי הנזק הכלכלי טהור אינה מתיישבת עם הצורך להטיל אחריות לפחות בחלק מהמצבים שבהם התרשלות גרמה לנזק כלכלי. השאלה היא אפוא כיצד לתחום את גבולות האחריות ברשלנות לנזק כלכלי טהור, כך שמצד אחד תוגשמנה מטרות האחריות, ומאידך גיסא זו לא תגלוש במורד החלקלק (slippery slope)לכיוונים בלתי רצויים.


התלבטות זו מומחשת יפה בפסק הדין בעניין ויינשטיין נ' קדימה בו הוכרה לראשונה אחריות ברשלנות בשל מצגי שווא רשלניים שגרמו נזק כלכלי טהור. בית המשפט מכיר עקרונית באחריות לנזק זה, אך קובע שורה ארוכה של מגבלות בכדי שהגבולות הראויים של האחריות לא יפרצו. מהן מגבלות אלה? האם הורחבו במשך השנים גבולות האחריות על ידי הגמשת מגבלות אלה? כיצד? ראו פס"ד אילנקו וע"א 5302/93 בנק מסד בע"מ נ. לויט, פ"ד נא (4) 591.


האחריות בשל מצגי שווא רשלניים הורחבה גם לאחריות בשל רשלנות מקצועית של בעלי מקצוע וספקי שירותים (עורכי דין, רואי חשבון, בנקים). אחריות זו נשענת על הנמקות דומות לאלה של האחריות בשל מצג רשלני ומעוצבת במתכונת דומה. עם זאת קיימים הבדלים בין האחריות מקצועית לאחריות למצג רשלני. מהם הבדלים אלה? לאן הם מובילים? סוג זה של אחריות לנזק כלכלי מעורר שאלה סבוכה של היחס בין תביעות נזיקין לתביעות חוזים – בעיית הפיל הנזיקי בערוגות הוורדים החוזיות – או בעיית ההסדרים השליליים שנדונה בשעתו בשיעור הראשון. מהי שאלה זו? ומה קבע בעניין זה בית המשפט בפס"ד נחום נ. דורנבאום (נושא 4)?


שאלה אחרת היא האם אחראי יצרן ברשלנות למוצר פגום שייצר בשל ירידת ערכו או עלות תיקונו. שאלה זו נדונה בפסה"ד בעניין קורנפלד נ' שמואלוב. מה הוחלט שם? האם קיימת כיום אחריות שכזו? מסתבר כי אחריות שכזו קיימת הגם שאין דיון עקרוני בפסיקה בשאלת יסוד זו.


שאלת הנזקים הכלכליים הטהורים מתעוררת גם בהקשרים נוספים, כמו סוגיית הנזק העקיף – הריקושטי. האם זכאים בעלי חנויות לפיצויים בשל פגיעה בגשר שמנעה גישה לחנויותיהם? האם זכאי שותף להפסד רווחים בשל פגעה בשותפו? האם תשתנה התשובה אילו השותפים הם בני זוג? האם רשאים הסטודנטים לתבוע את המרצים על נזקי שביתה בהנחה שאלה האריכו אותה שלא לצורך? ראו לעניין זה את עניין פז.


לאחרונה ניכרת מגמה של התרחבות האחריות לנזקים כלכליים שמקורם בהליך השיפוטי. בכך עוסקת רע"א 1565/95 סחר ושירותי ים נ. חברת שלום וינשטיין, פ"ד נד (5) 638. עם זאת, פס"ד בעניין חברת פסל משקף חזרה לגישה מצמצמת יותר בנושא.


ככלל ניתן לומר כי בתי המשפט בישראל אינם מכירים ב"כלל השלילה", אך מאידך גיסא טרם הגדירו כראוי את גבולות האחריות ברשלנות לנזק כלכלי טהור. הפסיקה בישראל הכירה ומכירה מעת לעת בנזקים כלכליים טהורים מבלי לדון בסוגיה העקרונית העולה מכך. במסגרות הדיון בעתיד בסוגיות נוספות, כשאלת אחריותן של רשויות ציבור נכיר פנים נוספים של שאלת הנזק הכלכלי הטהור.


נזק בלתי ממוני טהור


נזק בלתי ממוני טהור הוא פגיעה בכבוד האדם וגרימת צער, עגמת נפש וסבל ונזקים דומים, כשכל אלה אינם נובעים מנזק פיזי. הוצאת נזקים אלה ממעגל האחריות ברשלנות פועלת במידה רבה לצמצום האחריות והגבלתה, בדומה להוצאת נזקים כלכליים טהורים ממעגל האחריות. גם לגבי נזקים אלה ניכרת לאחרונה מגמה של הכללתם בתחומי האחריות, תוך ניסיון לשמר את האחריות בגבולות ראויים. תחילתו של תהליך זה היא בפס"ד עירית ירושלים נ' גורדון. במה דברים אמורים? כיצד הוגבלה שם האחריות? האחריות לסוג זה של נזקים הורחבה שוב לא מכבר בפסה"ד בעניין דעקה נ' בי"ח כרמל ותנובה. מה היו הגבולות שהוצבו לאחריות בפסקי דין אלה? ומה המגמה העולה מפס"ד בעניין אדנה? הרחבה נוספת נמצאת בעניין אבנעל.


הזכאות לתבוע – נזק עקיף


יש ונזק שנגרם לאדם אחד מתפתח לנזק מסוג שונה נוסף לאדם אחר. האם חייב המזיק ברשלנות גם כלפי האחר? שאלה זו התעוררה לגבי מי שסבל נזק נפשי עקב היחשפות לנזק פיזי שסבל אדם קרוב לו. בשאלה זו עוסק פס"ד ציון נ' צח קדם לו פסה"ד המנחה בעניין אלסוחה. כיצד צומצמו מעגלי האחריות באלסוחה. מהו כיוון התפתחותה של ההלכה מאז אלסוחה? האם המגמה היא מרחיבה או מצמצמת? מדוע?

 

מהו נזק? – חיים בעוולה


בעניין זייצוב נ' כץ התעוררה השאלה האם החיים עצמם יכולים להיחשב כנזק בר פיצוי בתביעת רשלנות. באיזה הקשר התעוררה שאלה זו? מה נפסק? מהי המחלוקת בין השופטים בן-פורת ו-ברק? מהי עמדתך בעניין?


 

סוגי פעילות – מחדל להציל או למנוע נזק


הטלת אחריות על מחדל טהור – דהיינו מחדל למנוע נזק שמקורו בסיכון שלא הנתבע יצר אלא גורם אחר – כרוכה, בין השאר, בפגיעה באוטונומיה של הפרט. כיצד טופלה שאלה זו בפסה"ד בעניין לורנס נ' מדינת ישראל? מה עולה בהקשר זה מחוק לא תעמוד על דם רעך, תשנ"ח – 1988. מהי ההתפתחות שחלה בעניין בפסק דין ולעס נ' אגד?

 

חומר הקריאה


נזק כלכלי טהור


1. המ' 106/54 ויינשטיין נ. קדימה, פ"ד ח 1317, 1329-1327, 1343-1338ה.
2. ע"א 209/85 עיריית קרית אתא נ. אילנקו בע"מ, פ"ד מב (1) 190, סעיפים 17-10 לפסק דינו של הנשיא שמגר.
3. ע"א 3464/05 פז נ. מדינת ישראל, (טרם פורסם, 12.7.2006) סעיף 7 לפסק הדין.
4. ע"א 451/66 קורנפלד נ' שמואלוב, פ"ד כא(1) 310, 313א-315, 326-324 (1967).
5. ע"א 2273/02 חברת פסל נ. חברת העובדים השיתופית הכללית, פ"ד נח (2) 36, פס' 12 בלבד (2003).

 

נזק לא ממוני טהור


6. ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון פ"ד לט(1) 113, 142-138 (1985).
7. ע"א 2781/93 דעקה נ' בית החולים "כרמל", פ"ד נג(4) 526, פס' 24-14 לפסק-דינו של השופט אור (1999).
8. ע"א 6948/02 אדנה נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 535, פס' 18 (2004).
9. ע"א 1338/97 תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ראבי, פ"ד נז(4) 673, פס' 11-10 לפסק דינה של השופטת נאור (2003).
10. ע"א 1081/00 אבנעל חברה להפצה בע"מ נ' מדינת ישראל, פדאור 05 (1) 85, פס' 3, 19-15 (2005).
11. רע"א 5803/95 ציון נ' צח, פ"ד נא(2) 267 (1997).

 

חיים כנזק - הולדה בעוולה


12. ע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85, פסק דינה של השופטת בן פורת (1986).
מחדלים
13. ע"פ 119/93 לורנס נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(4) 1, 8-1, 33-29, 41-39 (1994).
14. ע"א 3510/99 ולעס נ' אגד – אגודה שיתופית לתחבורה בישראל, פ"ד נה(5) 826, למעט פס' 5, 6, 10-8, 18, 19 (2001).

 
Free Joomla Templates